כלכלה חברתית דמוקרטית: מכלכלה סקטוריאלית לכלכלה שוויונית

מדינת ישראל חייבת לבחור כיוון. מדינה סקטוריאלית של קומבינות ומקורבים, או מדינה שמשרתת את מי שנושא אותה על גבו. העובדים, המשרתים, המשלמי המיסים, אזרחי המרכז והפריפריה כאחד. במקום מדינת רווחה שמבטיחה קיום בכבוד, ישראל של העשור האחרון התדרדרה לכלכלה סקטוריאלית עם תקציבים שמוזרמים למיעוטים פוליטיים ולמקורבים לשלטון, בעוד שהציבור העובד משלם את המחיר ביוקר מחיה בלתי נסבל, בשירותים ציבוריים קורסים ובפערי עושר הולכים ומעמיקים.

מול המציאות הזו, הדמוקרטים מציגים תוכנית כלכלית־חברתית לאומית, ברורה ומעשית: מחזירים את המדינה לציבור העובד, מחזקים את הכלכלה ומחלקים את פירות הצמיחה בצורה הוגנת.

החזון: כלכלה חזקה - חלוקה צודקת

הדמוקרטים מציבים אלטרנטיבה למדיניות הסקטוריאלית בצורת כלכלה מודרנית הוגנת, שמבוססת על שני עקרונות יסוד:

1. הגדלת הצמיחה וחלוקה הוגנת של המשאבים: יצירת מנועי צמיחה חדשים לרבות תשתיות, חדשנות, תעשיות מתקדמות – תוך הבטחה שפירות הצמיחה לא יישארו אצל קבוצות לחץ ובעלי הון, אלא יגיעו לכלל אזרחי ישראל.

   
   

2. השקעה באדם העובד ובשירותים הציבוריים: חיזוק מערכות החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה, כדי שהאזרח העובד יתוגמל ע״י הממשלה בהתאם.

   
   

היעד ברור: כלכלה איתנה וצודקת שמייצרת שגשוג ארוך טווח.

חמש אבני יסוד למדיניות הכלכלית־חברתית של הדמוקרטים

1. הורדת יוקר המחיה, שבירת הריכוזיות, ושיקום התחרות

ישראל הפכה למדינה הכי יקרה ב-OECD בגלל מדיניות סקטוריאלית שהולכת ומקצינה. ריכוזיות קיצונית בשוק המזון, הדיור, הפיננסים, האנרגיה והתחבורה שמלווים בקשרי הון־שלטון ורגולציה שמגינה על מונופולים במקום על הציבור. הדמוקרטים יובילו שינוי כיוון משמעותי ממדיניות שמשרתת קבוצות כוח - למדיניות שמשרתת את הציבור.

צעדי הליבה:

• פתיחת שוק המזון ליבוא ותחרות - ביטול חסמי תקינה מיותרים ושבירת הקרטלים.

• שחרור קרקעות ממשלתיות - הגדלת היצע והוזלת הדיור, כמדיניות לאומית, לא כטובת הנאה פוליטית.

• חיזוק משמעותי של רשות התחרות - והטלת מגבלות חדשות על ריכוזי שליטה בשוק.

• הגנה על הצרכן באמצעות שקיפות וחקיקה - רגולציה חכמה שתעמוד לצד האזרח מול החברות הגדולות.

  
  

יוקר המחיה הוא לא גזירת גורל אלא תוצאה של בחירות פוליטיות. אנחנו נשנה את הבחירות הללו.

2. שיקום השירותים החברתיים - רווחה, בריאות ואיכות חיים

המדינה נסוגה מהאחריות שלה לאזרח. מערכות הרווחה והבריאות נשחקות, התורים מתארכים, הפערים מתרחבים, והאמון נשבר. הדמוקרטים מציגים סדר עדיפויות אחר:

• הגדלת ההשקעה בשירותים החברתיים, עם העדפה ברורה לאוכלוסיות מוחלשות, בין היתר אנשים עם מוגבלויות, קשישים, משפחות חד־הוריות ונוער בסיכון.

• חיזוק מערכת הבריאות הציבורית - תוספת רופאים, אחיות ומיטות, שיפור תשתיות וצמצום התלות ברפואה פרטית למי שידו משגת.

• הרחבת תחבורה ציבורית, חינוך חברתי ותרבות קהילתית - כמפתח לחברה חזקה ולא רק לכלכלה חזקה.

• קידום איזון נכון בין עבודה לפנאי - מדיניות שמאפשרת איכות חיים. אנחנו מבלים יותר מידי על הכביש, בעבודות תובעניות, ומפסידים זמן יקר עם המשפחה, עם חברים, עם הפנאי שלנו. מדיניות כלכלית אחראית תאפשר איזון טוב יותר בין חיי העבודה לפנאי.

  
  

שירותים חברתיים הם תשתית לאומית ועלינו לתמוך בכך לשיפור חיי היום יום של האזרחים.

3. מנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית - תשתיות, חדשנות ופריפריה

הפריפריה הישראלית היא מנוע צמיחה לאומי שהוזנח. תושבי הצפון, הדרום ועוטף עזה משלמים מחיר כפול ביטחוני וכלכלי ומהעדר שיקום על ידי ממשלה שזה פשוט לא בסדרי העדיפויות שלה. הדמוקרטים רואים באזורים אלו את לב הכלכלה הבאה של ישראל.

התוכנית כוללת:

• תנופת השקעות בתשתיות לאומיות: כבישים, רכבות מהירות, אנרגיה מתחדשת, מים וטכנולוגיות מתקדמות.

• מהפכה בתחבורה הציבורית - מערכת אמינה, מהירה ונגישה שתוביל ל:

  • הורדת התלות ברכב פרטי והפחתת הוצאות משק הבית.

  • חיבור אמיתי של הפריפריה למרכז, והרחבת מעגל התעסוקה.

  • העלאת פריון העבודה באמצעות קיצור זמני נסיעה.

  • שיפור איכות האוויר וצמצום פקקים.

• פיתוח תעשיות עתיד - קלינטק, ביוטק, סייבר, חקלאות חכמה ותעשיות מתקדמות, בשיתוף האקדמיה והסקטור הפרטי.

• שילוב מלא של המגזר הערבי והחרדי בשוק העבודה - הכשרות מקצועיות, תמריצים למעסיקים והסרת חסמים מבניים.

• תוכנית לאומית לשיקום הצפון והדרום:

  • תוכנית שיקום מואצת לעוטף עזה ולגליל בתחבורה, חינוך ובריאות.

  • תמריצים להעברת חברות טכנולוגיה וחקלאות חכמה לצפון ולדרום.

  • מימון ומיסוד תוכניות שיקום פסיכו־סוציאליות לבני נוער ומשפחות שנפגעו מטראומה.

    
    

הפריפריה היא חזית הצמיחה הלאומית ועלינו להשקיע את המאמצים בלחבר אותה למרכז הפיננסי של ישראל.

4. שירות ציבורי מקצועי למדינה שמשרתת את האזרח, לא את המקורבים

בלי שירות ציבורי מקצועי, נקי ויעיל שום רפורמה לא תעמוד במבחן המציאות. בשנים האחרונות ראינו השתלטות של מינויים פוליטיים ציניים, שחיקה במקצועיות, תקיפה של שומרי סף ופקידות מקצועית ותסכול בלתי פוסק של אזרחים מול הרשויות.

הדמוקרטים יובילו מהפכת מנהל ציבורי:

• גיוס והכשרה על בסיס כישורים ולא קשרים: מינוי אנשי מקצוע ולא "אנשי שלומנו".

• תגמול הוגן לעובדי המגזר הציבורי - שכר ראוי, קידום מקצועי והכשרות שוטפות.

• הפחתת ביורוקרטיה והטמעת שירותים דיגיטליים - מדינה שמכבדת את זמן האזרח.

• ממשל מבוסס נתונים (data-driven governance) - החלטות שמתבססות על עובדות, לא על שיקולים פוליטיים רגעיים.

• 
  

מדינה מתוקנת מתחילה בשירות ציבורי מתוקן.

5. חינוך כתשתית העל לצמיחה כלכלית וחברתית

המאבק על דמותה הכלכלית של ישראל מתחיל מהגן. מערכת חינוך חזקה היא המפתח לצמצום פערים, להגדלת הפריון ולחוסן חברתי. הדמוקרטים מקדמים:

• חינוך איכותי ושוויוני מגיל צעיר בכל הארץ, במרכז ובפריפריה.

• צמצום פערים בין מערכות חינוך שונות וקביעת סטנדרט ממלכתי ברור.

• הכשרה, תגמול ושיפור מעמד המורים כחלק מהכרה בכך שהמורה הוא שחקן מרכזי בביטחון הלאומי.

• חינוך לערכים דמוקרטיים, סובלנות ושיתוף בין מגזרים כדי שבוגרי מערכת החינוך יהיו לא רק עובדים טובים, אלא גם אזרחים טובים.

• 
  

חינוך הוא השקעת העומק החשובה ביותר של המדינה ומה שיבטיח את עצמאותה הבטחוני והכלכלי של ישראל וימצב אותה כמדינה מתקדמת, חדשנית שמקדשת מצוינות ומקצועיות.

התוכנית הכלכלית־חברתית של הדמוקרטים היא הצעת כיוון למדינה שלמה וכינון מעצמת הייטק ושירותים שלא מפקירה אף אחוזון סוציו אקונומי, כלכלה חזקה ועצמאית שלא נשלטת בידי קומץ מונופולים, מדינה שמשרתת את כלל אזרחיה ולא רק את מי שיושב במוקדי כוח פוליטיים. אנחנו מציעים חוזה חדש בין המדינה לבין הציבור העובד: אתם עובדים, משרתים, שומרים על החוק ומשלמים מיסים והמדינה מחויבת להחזיר לכם כלכלה הוגנת, שירותים ציבוריים מתפקדים, הזדמנויות שוות וחיים בכבוד. זה לא חלום. זו בחירה פוליטית, ואנחנו נתקן.